אליסף בוק

היי, אני אליסף בוק, נשוי ליעל ויחד מגדלים את ילדינו בקיבוץ מירב על הגלבוע.
בשגרה אני מרצה לחינוך בתל חי, ובין לבין שותף פעיל במספר עמותות חברתיות במגוון תפקידים. בזמני הפנוי אני רץ, מטייל, מנגן ובעיקר מבלה עם המשפחה.

הכתיבה האינטואיטיבית הפכה לחלק מרכזי מחיי בשנים האחרונות. דרכה אני חושף את עולמי הפנימי לקוראים רבים – בספרים שאני כותב וברשתות החברתיות.

"עד מתי שצריך", ככה קראתי לרומן הביכורים שלי, ספר פרוזה, מרגש ונוגע שעבורי הוא לא רק פרויקט חיים גדול שיצא לאור אחרי עמל רב, אלא היה לקביים של ממש, כאלו שאפשרו לי לקום ולהמשיך במלוא הכוח בעיסוקיי החינוכיים והחברתיים, גם בתקופה מאתגרת של מלחמה, מילואים ועבודה אינטנסיבית.
כולי תקווה שדרך סיפור החיים של שרון והחיבור הלא מובן מאיליו לאלי אוכל לפתוח לכם חלון קטן לעולמם של אנשי חינוך, הורים, אחים, משפחה ואולי בכלל לכולנו. לכל מי שמאמין באדם, בתיקון ובהזדמנות שנייה, שלישית או יותר..

"עד מתי שצריך"

עשור לאחר פגישתם הראשונה, שרון מבקש מאלי שייתן עדות אופי שתציל אותו מסבך פלילי חמור המאיים לפרק את כל שבנה.
שיחת הטלפון הבלתי צפויה שולחת את אלי אחורה בזמן, אל הימים שבהם היה מדריך צעיר בארגון "אופק", וקצינת המבחן הפקידה בידיו את הנער בעל המזג הלא צפוי. הוא יוצא אל מסע רווי כאב, וחשדנות, כמיהה לאהבה וחשש מפני הנפילה.
כעת, כשהעבר שב ומקיש על דלתו, חייב אלי להתעמת עם שאלות גדולות שלא נותנות לו מנוח. האם באמת עומדת לאדם יותר מהזדמנות אחת לבחור בחיים?
עד מתי שצריך הוא רומן ביכורים סוחף ומרגש על גבולות השליחות, על המחיר האכזרי של החסד, ועל האמונה העיקשת בכוחו של אדם להשתנות.

על ההרצאה

מתוך הסיפור האישי, הכואב והמעורר השראה של שרון ואלי, נברר יחד מהי הצלחה אמיתית ומהו כישלון – לא רק בחיים האישיים, אלא גם בעולם החינוך.
בהרצאה שלי נצלול אל הקשר הבלתי-אמצעי שבין אנשי חינוך לחניכים, תלמידים, נבין לעומק מהו חינוך בגובה העיניים ונחווה כיצד דווקא ברגעים שבהם הכול נראה אבוד –
אפשר לקום, להתגבר, לבקש עזרה, לסלוח לעצמנו ולמצוא מחדש את הכוחות להמשיך קדימה.

נעסוק בשאלות שמעסיקות כל הורה, מורה ומחנך: האם אנחנו באמת מסוגלים להכיל את השונה מאיתנו?

עד כמה אנחנו מוכנים להעניק הזדמנות שנייה – ולפעמים גם שלישית? ואיפה עובר הקו בין גבולות, הכלה ואמונה באדם?

מתוך נסיוני בעולמות החינוך, יש לי חזון שנצליח לייצר מערכת אחת שתשלב את הכלים של החינוך הבלתי פורמלי בתוך בתי הספר ובאקדמיה, מתוך מקום של אחריות, מנהיגות ותחושת שליחות ערכית וחברתית.